ב''ה

 

לצוות החינוכי היקר

 

 אינה דומה פתיחת השנה תשפ''א לפתיחות המסורתיות הנהוגות אצלינו. ערפל הקורונה עדיין מתעתע בנו ואי הוודאות נאחזת ולופתת את קיומנו.

 

 לחוסר הוודאות הזו יש השלכות לא פשוטות: אנחנו הופכים להיות אי של חוסר יציבות, רוחנית כלכלית וארגונית, אנחנו יודעים את ההשלכות המיידיות שמולידה הימצאותם של תלמידים זמן רב בחוסר מעש. אנחנו גם יודעים שהממשלה במצוקה והיא מתכננת לצמצם את הוצאותיה, וצמצום תקציב עשוי להשפיע על מבנה כח האדם. 

 

 ישנן סיבות רבות ומוחשיות לדאגה מפני הימים הקשים הללו. יחד עם זאת אני מרשה לעצמי לספק זווית מבט נוספת על הימים הבאים עלינו לטובה. 

 

 העם היהודי מקיים אורח חיים של קדושה, של משמעות ושל חיים מלאים ופוריים. הוא הצליח לשמר את אורח החיים הזה משך זמן רב כל כך למרות הסכנות שארבו לפתחו משך ההיסטוריה העשירה ומלאת התלאות שלו. הצלחה זו נבעה, ככל הנראה, מן הסיבה הפשוטה שהעם נאחז בשליחותו הגדולה, ובאמונתו העזה והבלתי מתפשרת בבורא עולם. ידוע ידעו אבותינו כי חובה עליהם להמשיך ולגדל דורות של יהודים נאמנים, וכי וודאות קיומו של העם היהודי תעלה ותגבר על כל רגע של חוסר וודאות ועל כל ההתרחשויות אשר יתרחשו בעולם.

 

 אנו ניצבים כעת בעיצומו של רגע שכל כולו חוסר ודאות אבל לצד חוסר הוודאות מפעמת בנו גם תודעת שליחות עמוקה. יש בנו רצון עז וכנה להצליח במשימת הקודש שלקחנו על עצמנו. חרף האתגרים נעשה את הכל כדי להבטיח שהמדרשה תמשיך ותגדל ותשגשג ותקדש שם שמיים בכל הליכותיה. 

 

 אני קורא לעצמי ולכולנו, לעשות את הכל כדי שנוכל לשורר בסיום השנה שירת הלל נשגבה.

כולנו נעשה את הכל כדי להחדיר בתלמידינו את ענייני האמונה בבורא עולם. נעשה הכל כדי להאהיב עליהם את התורה, ונמשיך ביתר שאת לפתח את קומתם הרוחנית והגשמית בדעת ובתבונה. 

 

ישר כח לכל העוסקים במלאכת הקודש, ותודה לכל הצוות שעמלו כדי להכין את השנה באהבה רבה ובמסירות לב. 

 

​

בברכה

מנחם בומבך