מחקר ופיתוח | Amidrasha-Hachasidit

מחקר ופיתוח

מחקר הערכה מעצבת

 

 

 

לימודי חול בגיל התיכון (14-18) אינם שכיחים בקרב גברים צעירים במגזר החרדי בישראל. כך, שיעור הצעירים הזכאים לתעודת בגרות במגזר החרדי עמד בשנת 2013 על כ-2.5% בלבד. עם זאת, מודל הישיבה התיכונית החרדית פועל במגזר החרדי החל מתקופת "היישוב" (ישיבת היישוב החדש, 1937), גם אם בשוליו (לופו, 2007). בארה"ב לעומת זאת, מוסד הישיבה התיכונית רווח יותר בחברה החרדית, בייחוד במגזר הליטאי.

 

מזה כשלושים שנה ניכרת התרחבות במספר הישיבות התיכוניות החרדיות בישראל שהתגברה החל משנת 2011. כך, אם בין השנים 2004-1985 נוסדו 5 ישיבות תיכוניות חרדיות, הרי שבין השנים 2016-2011 הוקמו כ-10 ישיבות תיכוניות, הגם שקהל היעד של חלקן הוא נוער נושר/חזב"ת או אוכלוסיית "קירוב" (כהן, 2016). בס"ה ניתן למנות כיום כ-15 ישיבות תיכוניות חרדיות, אשר משקלן עודנו נמוך ביחס למאות ישיבות קטנות חרדיות.

 

"המדרשה החסידית" נוסדה בביתר עילית בשנה"ל תשע"ה (2015/2014) על ידי הרב מנחם בומבך. היא מתייחדת בהיותה המוסד היחיד בקרב המוסדות התיכוניים לחרדים הפונה לקהל יעד חסידי מובהק, בשמה "מדרשה" ולא ישיבה ובמיקומה בלב ריכוז אוכלוסייה חרדי. 

 

 

מטרות המחקר

שרטוט מודל ההפעלה של המדרשה החסידית:

 

  • מהי תפיסת העולם של מובילי המוסד? (לימודי חול לכתחילה או בדיעבד, פעילות בהסכמת האליטה הרוחנית-פוליטית של המגזר החרדי או פעילות עצמאית, זהות חרדית מיינסטרים מול זהות חרדית-ישראלית/מודרנית, חסידיות מול חרדיות/דתיות לאומית/חילוניות, הכשרת בני תורה עם רקע של לימודי חול או עובדים חרדים, מהו ההכוון עם תום הלימודים במדרשה?)

 

קהל היעד:

 

ציר א': בין מצטיינים, קהל מגוון לנושרים

ציר ב': בין חוצניקים, שולי החברה החרדית (חזב"תים, מזרחיים וכו'), בני חרדים עובדים וחרדים מודרניים

ציר ג': חסידים ושאינם חסידים

 

  • תפיסה חינוכית (צורת לימוד מקצועות קודש, פדגוגיה, יחס לתלמיד, יעדים חוץ-לימודיים)

  • מטרות (מדידות ובלתי מדידות)

  • משאבים כספיים ואחרים, תנאים חומריים

  • סדר היום (לוחות הזמנים, חלוקת משאבים, פעילות פנאי, פנימייה)

  • הגדרת יעדים ומדדי הצלחה למוסד:

 

  • יעדי כמות (מספרי תלמידים, נשירה, מגמות)

  • יעדי איכות (הישגים, בגרויות, מגמות איכותיות)

  • כיווני התפתחות עתידית: אורכית (גילאים צעירים) ורוחבית (הקמת מוסדות נוספים), איזה שינוי תפיסתי ומבני נדרש לשם כך, ומהם המשאבים הנדרשים לכך?

 

הצעות וכלים לעמידה ביעדים:

גיוס והכשרת צוות וגיוס תלמידים

קשר עם הקהילה החרדית (קהל רחב, עסקנים, רבנים ואנשי חינוך)

התמודדות עם חסמים: העדר ארגז כלים (תלמידים, מורים?), התנגדות אידיאולוגית, חסם כלכלי

לימוד ממסגרות מקבילות: ישיבות תיכוניות חרדיות, ישיבות תיכוניות, תיכונים, ישיבות קטנות חרדיות

1/1