לפני שלש שנים נכנסנו לאחד מגדולי וצדיקי הדור שליט"א בכדי לקבל את ברכתו לפתיחת המדרשה. הוא שאל, התעניין, ובמבט רך וחם בירך אותנו בברכה גדושה והטעים בלשונו הרכה: "אתם תראו הצלחה וסיעתא דשמיא". הצלחה היא מונח חמקמק המשתנה בנסיבות המקום והזמן, אבל בפרספקטיבה של שלש שנים לא יכולנו לבקש יותר מהמקום שאנחנו נמצאים בו היום.
כל מי שמזדמן למקום נפגש עם הפנים השמחות ומלאות החיים, בצוות החינוכי המסור, בהתמסרותם של התלמידים בעבודת ה’, ובניצול מירבי של רגעי היום. השנה הסתיימה באוסף בלתי רגיל של הצלחות שמצטרפות יחד להתרגשות מתמשכת. הצלחות שניצחו את המדדים והפתיעו את כלי הערכה.
ההישגים הלימודיים הפכו לשם דבר ואהבת התורה קיבלה ביטוי בשעות הלא הפורמליות בהן שקדו הבחורים ושיננו את תלמודם ובעשרות הדפים עליהם נבחנו בעל פה. כל אלו התמזגו יחד עם תחומי ידע נרחבים נוספים.
הפניות הרבות מעידות שאט אט הופכת המדרשה להיות מגדלור המאיר וזורח עד אל מעבר לים. ככל שעובר הזמן מתרבים השואלים והמתדפקים על דלתינו ולבקש את סודות החינוך הנקנים בין כותלנו.
בשנה הקרובה נישאב לשנת הפעילות הרביעית, שנת ''הילולים לה' ". שנה שנתייחס אליה בחרדת קודש. נאמר בספר ויקרא: "וְכִי תָבאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לא יֵאָכֵל; וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" כאשר מסתיימות שלוש-השנים הראשונות, עדיין אין הפירות מותרים באכילה. הם נחשבים לקדושים, ויש להתייחס אליהם כדרך שמתייחסים למעשר שני, כלומר, להעלות אותם לירושלים בין החומות ולאכול אותם שם בטהרה. בספר החינוך מובא שמצוה זו באה להודות ולהלל לאלוקים על טובו שבגינו העניק לנו פירות. לפיכך נקרא בפסוק "הילולים לה'".
אני תפילה שניחוח התורה והיראה ימשיכו למלא את חלל המדרשה. זו שנה שבה אנו מתקרבים לדמותו של הבוגר הראוי, הצעיר הנמרץ ששב לחיק קהילתו באהבה גדולה ובהערכה מרובה כאשר העוגנים מושרשים בעומק מסורת בית אבא מתוך יראת השמים אהבת תורה ואוסף הכלים הנדרשים לחיי המעשה. אישית חש אני כמו תינוק המצפה לפגוש את אמו לאחר העדרותה. משתוקק לפגוש אותם שם ולהתבונן אחורה לאותו צעד ראשון שפסעו פנימה ביום הראשון שלהם במדרשה.
המשימה היא גדולה ואין המקום להתרפק על ההצלחה, היא דורשת הסתערות חוזרת ונשנית מתוך התבוננות פנימה ומתוך ביקורתיות מתמדת. עלינו לשחזר את הרגעים הגדולים מחד וליצור חדשים מאידך.
יהי רצון, שנזכה לקדש שם שמים ונזכה להאהיב את שם השם בכל דרכינו.
בברכת שנה טובה,
מנחם בומבך