תכנית הלימודים בלימודי גמ'
תכנית הלימודים נבנה בס''ד על ידי צוות תלמידי חכמים אשר להם ניסין רב שנים בפיתוח תכניות לימודים ובהטמעתם.
המטרה היא שהתלמידים יכיהתורה שבעל פה התלבנה ע"י תנאים, אמוראים, סבוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים, פרשנים, פוסקים, ראשי ישיבות, לאורך כל ההיסטוריה בארץ ישראל ובכל הגלויות השונות, עד עצם היום הזה, ושורשם בהר סיני: מקרא, משנה, הלכות, תלמוד, תוספתות, אגדות, ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו, כולן נאמרו למשה בסיני שנאמר: "יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא" (קהלת א, י) חבירו משיב עליו: "כבר היה לעולמים" (שם) (ירושלמי פאה ב, ד) דורנו זה ממשיך ומתחבר לשרשרת הדורות. התלמידים העוסקים בתורה שבכתב ושבעל פה, ממשיכים הלאה את אותה התגלות שמימית ייחודית שהיתה בעת מתן תורה.
מטרות בתחום התוכן בסוגית הגמרא
המטרות החינוכיות והפדגוגיות בתחום ההכרה בהוראת התלמוד מכוונת לכך שהתלמיד יכיר את דרכי הלימוד בו, את דרכי המחשבה והעיון בו ואת המושגים והמונחים המצויים בתלמוד. המבוקש הוא שתלמיד יהיה מסוגל בכוחות עצמו ובכלים שבידיו, ללמוד ולפענח סוגיה בגמרא שהיא ברמת קושי בינוני, לדעת היטב את תכניה ולהבין את הכתוב בה.
התלמיד ירכוש כלים בכל מהלך שנות לימודיו ובהדרגה שיסייעו לו בלימוד עצמי של סוגיה בגמרא. הוא יכיר מבנים שונים של סוגית הגמרא.
התלמיד ילמד להיעזר ולעיין ברש"י לצורך הבנת המשא-ומתן התלמודי. התלמיד יוכל ללמוד באופן עצמאי רש"י תוספות לכל הפחות חלק מהתוספות שבכל סוגיה.
התלמיד יוכל לזהות את מקורותיהם של פוסקי ההלכה, גם של מחלוקת הפוסקים בסוגיה אותה הוא למד.
התלמיד יבין שלימוד גמרא פרושו לא רק הבנת מה שכתוב, אלא יכולת ללמוד את הגמרא "בעיון" להבין מהי "חשיבה תלמודית", לקרוא קריאה ביקורתית, לראות את הקשר שבין שאלה לתשובה. להבין את הסברות של דברי התנאים והאמוראים, ולדון בדבריהם
מטרות בהכרת הרצף ההיסטורי
התלמיד יכיר את סדר הדורות של חכמי התלמוד ולפחות השכיחים והנפוצים שבהם. אודותם, בתי המדרש שלהם, מקום פעילותם, שיטתם, מאפיינים ייחודים, מעשי חכמים.
התלמיד יכיר את הרקע להתהוותה של הגמרא. בתי המדרש בבבל, הכתיבה, העריכה.
מטרות בהכרת מושגים, מונחים, אוצר מילים הקדמה:
לימוד גמרא הוא הליך הדרגתי. המיומנויות נרכשות במהלך שנות הלימוד של התלמיד. ככל שמספר השעות שהוא ילמד יהיה גדול יותר, כך גם יכולתו להתמודד בכוחות עצמו עם סוגיה בגמרא תהיה גבוהה יותר. להלן מטרות ראשוניות ובסיסיות בלימוד גמרא:
התלמיד יכיר מונחים ומושגים שכיחים מאד בתלמוד, ואופי השימוש בהם במהלך הסוגיה. כגון: מונחים שהם פתיחה לשאלה, קושיה, ולבירור ההלכה; מונחים שהם פתיחה לתירוצים, לתשובות, ולהסקת מסקנות; מונחים שמבטאים בעיה שלא נפתרה בגמרא; מונחים שהם ביטוי לפסיקת הלכה; מונחים שהם פתיחה להבאת מקורות מקבילים, נוגדים, וכד'.
יכיר את דרכי הדרש השונות: דרשות מייתור או מחיסור בפסוק או במלות; דרשות שאינן כבולות לכללי הדקדוק של המקרא; דרשות "אסמכתא"; המידות שהתורה נדרשת בהן.
ירכוש אוצר מילים בסיסי בשפה הארמית. יוכל להבין משפט המכיל מלים נפוצות בארמית, יכיר את נטיות הפעלים הנפוצים בגופים השכיחים בתלמוד.
ילמד להיעזר במילון ארמי-עברי להבנת מלים ארמיות שאינן מובנות לו.
מטרות
התלמיד ידע שלימוד גמרא היא מצות לימוד תורה במשמעות עמוקה ורחבה.
ידע יבין ויפנים שהגמרא היא הקומה השנייה לאחר המשנה וספרות התנאים בכללה בבסיסה של התורה שבעל פה עליה נכתבו ונכתבים פירושים רבים.
ידע ויבין שהגמרא היא הבסיס והיסוד לפסיקה הלכתית כמעט בכל התחומים,
ידע שסדר הגמרא הוא על פי סדר המשנה למעט באותם סדרים בהם אין גמרא בבלי על כל המסכתות זרעים למעט מסכת ברכות, רוב המסכתות מסדר קדשים וטהרות, והגמרא היא פירוש דיון ועיון במשנה ובמשמעויות נוספות העולות ממנה.
ידע שבין ספרות התנאים לבין התלמוד הבבלי, חובר גם התלמוד הירושלמי.
ידע שסוגיות הגמרא מקיפים תחומים רבים. יש סוגיות שתוכנם הלכתי, ויש שסוגיות שתוכנם דברי דרש ואגדה.
התלמיד יפתח יכולת להבין את הכתוב בגמרא, ידע את הפריטים והנתונים הנצרכים לסוגיה אותה הוא לומד, יבין את הנושא ואת המורכבות, העמדות השונות, והדילמות ההלכתיות, משפטיות, מוסריות וערכיות, העולות מתוך הסוגיה.
ידע לחפש לחשוף להבין ולהפנים משמעויות עקרוניות ורלוונטיות לעולמו שלו בלימוד סוגית גמרא בתחומים שונים: הלכתיות, חינוכיות, משפטיות, מוסריות, למדניות, ערכיות, וכד'. במטרה זו נרחיב להלן
מערכי שיעור לדוגמה
מבחנים לדוגמה