בִּצְעִירוּתִי בָּעֲרָה בִּי אֵשׁ וְחָשַׁבְתִּי לְתַקֵּן אֶת כָּל הָעוֹלָם, לכְּשֶׁגָּדַלְתִּי נתְיָיאַשְׁתִּי מִלְּתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם וְחָשַׁבְתִּי לְתַקֵּן אֶת בְּנִי עִירִי, וּכְשֶׁנּוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁגַּם זֶה אֵינוֹ אֶפְשָׁרִי חָשַׁבְתִּי לְתַקֵּן אֶת מִשְׁפַּחְתִּי, וּכְשֶׁזֶּה לֹא עָלָה בְּיָדִי הַגָּעָתִי לַמַּסְקָנָה שעֲליי לְתַקֵּן אֶת עַצְמִי, כְּשֶׁעָבַדְתִּי עַל עַצְמִי מִמֵּילָא מִשְׁפַּחְתִּי הוּשְׁפְּעָה מִכָּךְ, וּמִמֵּילָא כָּל בְּנֵי עִירִי וּמִמֵּילָא כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. (ר' חיים מצאנז)